יוסי מספר על עצמו
יוסי מספר על עצמו
מאז ומתמיד קסמו לי הצבעים שבנופים השונים והיופי שבשוני בין נוף לנוף. בהיותי ילד עמדתי לעתים ליד בנין גבוה והבטתי מעלה במשך זמן ממושך וראיתי כיצד הבנין "נוסע " ביחס לעננים שמעליו. הדבר גרם לי לחוש כקברניט אניה העושה את דרכה אל הבלתי נודע, העננים שינו את צורתם וחרטומה של אניתי שט לו בנופים מרהיבים של קצפת לבנה, אפורה, כספית ובזמנים מסויימים אף צבעונית. צבעיה נעו בין אדום ורמיליון רך לבין הזהוב ולא פסחו גם על גווני הסגול למיניהם, בבוקר השכם ולא על צהוב הלימון והבננה, שלפני שקיעתו של יום.
היום, במבט לאחור, אני מפרש זאת כהתנהגות של ילד שגדל במחנק העירוני שכמה לנופים פתוחים ופיצה את עצמו בהמצאת נופיו הפרטיים. כילד כל טיול וכל יציאה אל הנוף הפתוח גרמו לי להתעלות ולגודש חוויות ויופי שנצברו וחיפשו את הדרך, שבה אוכל לשתף גם את האחרים. מלבד הדיבור לא היו בידי כלי הבעה משמעותיים שיאפשרו לי להעביר ולו במעט, את היופי שחוויתי.
הייתי ילד שובב ולכן ברור, "שמעטתי בדיבור והרביתי במעשים" אך הדחף שלי לשתף אחרים בחוויותי לא נעלם, כך שבעתות רוגע, ציירתי וציירתי, בכל אמצעי שנקרה בדרכי ולא פסחתי אפילו על מחברות שעורי הבית או על ספרי לימוד או על קירות ביתנו.
בהיותי בן 11 עליתי עם משפחתי ארצה. הורי ויתרו על כל רכושם כדי לעלות ארצה, אך הצליחו להביא איתם לא מעט ספרים.
בין הספרים היה מילון "לארוס" הצרפתי שכלל בתוכו ערכים, על ציירים רבים וביניהם גם על האימפרסיוניסטים הצרפתים. במסגרת זו היו תצלומים, בגודל של בול של יצירות שונות של מונה, ואן גוך, פיסארו, סזאן ואחרים.קראתי אין ספור פעמים כל מילה שנכתבה אודותם כדי לדעת כיצד אוכל גם אני לצייר כמוהם. מהמידע שצברתי היה ברור לי שהם רשמו עם פחם על נייר וציירו בצבעי שמן על בד שנמתח על מסגרת. כילד היכרתי רק את צבעי הגואש והעפרונות הצבעוניים כך שנתקלתי בעולם חדש ובלתי מפוענח שהיה אות הזינוק למסע לחקר הצבעים והטכניקות השונות. תחילה אמנם, התרכזתי בצד החומרי והטכני, שבתפיסתי כילד- השליטה בהם תאפשר לי ליצור ציורים כמו אלה של אותם אמנים דגולים.
בשלבים הראשונים דללתי צבעי גואש עם שמן בישול ממטבחה של אמי ז"ל וציירתי על ניירות שונים, שהיו בהישג ידי. רשמתי בעזרת פחם משאריות מדורות והעתקתי את מיטב היצירות של האמפרסיוניסטים בצבעים שרקחתי בתמימות. כמובן שתוך זמן קצר, נוכחתי שהצבע מתפרק מעצמו ומהנייר, חלק מהצבעים נשרו בהדרגה ממצעיהם, ניירות נקרעו והגרוע מכל הצבע מאן להתייבש ולכלך כל דבר שבא איתו במגע.
ניסיתי גם לערבב את צבעי הגואש במרגרינה, לכאורה התערבבו עם הצבע בצורה מוצלחת יותר מאשר עם שמן אך גם תערובת זו לא פתרה שום בעיה ולא היה כל סיכוי שהצבע יתיבש בדורנו.
עם הזמן שכללתי את השיטות בהדרגה, עד שהגעתי לשלב שבו יצרתי צבעים מאבקת פיגמנט של סיידים, שמן פישתן פשוט וטרפנטין מינרלי, שרכשתי בחנות לחומרי בניין. תערובת זו שהגעתי אליה במקרה, שימשה בסיס התחלתי נכון לצבעי השמן המוכרים לנו.
עם הזמן הצלחתי למצוא את הנוסחא הנכונה שממנה בנוי צבע השמן האמנותי על בסיס של פיגמנט דק, שמן פשטן מזוקק, טרפנטין עץ ושרף של דמאר.
מאז, שקעתי בהעתקת ציורים של האמנים הדגולים, מספר שעות לא מבוטל, מידי יום ביומו, תחילה לא שלטתי בערבוב הצבעים להשגת ניואנסים בכהויות השונות ורק לאחר תקופה ארוכה גיליתי את סוד הצבעים המשלימים המתבסס על תורת הספקטרום האימפרסיוניסטית.
בשלב מסויים הבנתי שהעתקת ציורים היא בסופו של דבר ביצוע טכני גרידא, ליצירה שאין לי כל חלק בה. זהו גם השלב שבו נוכחתי שעלי ללמוד באופן סדיר וכל הידע שרכשתי עד אז הביאני לתפוס שאני עדיין לא יודע דבר אודות האמנות בכלל והציור בפרט.
כבר מגיל 14 התחלתי בחיפוש אחר מירשם הקסם שהופך ציור ליצירה. בגרתי, למדתי ומאוחר יותר גם לימדתי וכל העת ציירתי ללא הפסקה. תחילה ציירתי מכל הבא ליד ולאחר מכן ציירתי בסגנונות שונים ובטכניקות רבות תוך חיפוש מתמיד. ערכתי תערוכות יחיד והשתתפתי באין ספור תערוכות קבוצתיות. כמעט ולא פסחתי על אף סגנון מסוריאליזם והיפריאליזם וכלה בציור המושגי ובאמנות הקונספטואלית. בתחומים מסויימים יצרתי חידושים כלשהם ובתחומים אחרים חשתי שאני דורך במקום. המשכתי לצייר ולחפש ללא הפוגה.
בשנים האחרונות התחלתי להבין את מהות החיפוש שלי בפרט ומהו אמן בכלל. על פי תפישתי, המטרה הנכספת היא החיפוש עצמו! אין מרשמי פלא.
הכרת טכניקות וסגנונות, גם ברמות הגבוהות ביותר, יכולות לאפשר לכל אדם לצייר. לעומת זאת החיפוש- הוא הוא האתגר האמיתי לאינטלקט ולאמוציות לאורך כל הדרך!!!
יתכן שלהיות אמן, פירושו, לשאוף להמשיך ולחפש ללא הפוגה בכל נימי הנפש והחשיבה ומעל לכל לאהוב את זה.
יתכן גם שאהבת החיפוש היא שמביאה לחדוות היצירה.
לאחרונה, אני עוסק בעיקר, בחיפוש אחר הבעת היופי והרבגוניות של ארצינו על נופיה, אנשיה ומורשתה - באמצעות כל הידע והנסיון, שצברתי במשך שנות חיפושי.
היום, ניתן לכנות את הסגנון שלי כציור חוויתי שמתבסס על האימפרסיוניזם, הפלנריזם (ציור באוויר הפתוח) וכממשיכם של הציירים הישראלים שחיפשו כיצד להתמודד עם נופיה של ארץ ישראל והאור המיוחד שלה כגון קבוצות "אופקים חדשים", "אקלים" ואמנים מכובדים אחרים.
כל מה שאני רוצה כעת הוא להמשיך לחפש, לצייר וליהנות מזה ככל האפשר.
